הרבנות הראשית לארץ־ישראל ויהודי אתיופיה בשנות המנדט הבריטי (תרפ״א-תש״ח 1948-1921)

176 יצחק גרינפלד האם בעיני הרבנים הראשיים עמדה שאלת יהדותם כעניין תקדימי שטרם נחקר ? על סמך מה יכלו לפסוק באשר ליהדותה של קבוצה בעלת אפיונים כה שונים מיתר יהודי העולם ? ראוי לציין שלא כל כובד משא ההחלטה נפל על שכמם של הרבנים הראשיים לארץ-ישראל, אף- על-פי שהדבר לא המעיט מאחריותם . לפחות תיאורטית, גורמים יהודיים באירופה ראו בפלאשים יהודים . בשנות ה- 60 של המאה ה- 19 הייתה התעוררות לפעילות כנגד שליחים מיסיונרים שפעלו בקרב יהודי אתיופיה . בראש המעוררים לפעולה עמד הרב עזריאל הילדסהיימר ( 1820 - 1899 ) , מגדולי הרבנים במערב אירופה . הוועד האיטלקי למען הפלאשים נוסד בשנת 1906 ובראשו עמד הרב ד"ר שמואל צבי מרגליות ( 1858 - 1922 ) , רבה של פירנצה . ביזמת הוועד וד"ר פיטלוביץ נכתבה ב- 1906 איגרת חיזוק אל יהודי אתיופיה ועליה חתמו 43 רבנים מארצות רבות . עוד לפני כן, במאה ה- ,16 קבעו פוסקים גדולים, רבי דוד בן זמרא ( רדב"ז, 1479 - 1573 ) וכן תלמידו רבי יעקב קשטרו ( מהריק"ש, 1525 - 1610 ) , כי הם יהודים, אלא שאלה נשתכחו עם הזמן . הענין שעמד לפני הרשות הדתית העליונה בארץ-ישראל היה להגיש "עזרה יהודית" לאח...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ