קְפו־ּקֶן: הרעב הגדול בשנים 1892-1888 ובתה ישראל (הפלשים)

146 סטיבן קפלן מידע נרחב ביותר, שלא נוצל דיו, על ההיסטוריה של אתיופיה בכלל, ועל תולדות בתה ישראל בפרט . על התיעוד של מיסיונרים אלו נוספו עדויות בעל פה שנאספו מאנשי בתה ישראל המתגוררים בישראל . 3 מובן שאיש מקרב המרואיינים שמסרו את העדויות בעל פה לא היה עד ראייה לרעב הגדול, אך המסורות שהשתמרו אצלם שופכות אור רב ערך על מה שחוו בני הקהילה . עדויות אלה חושפות במיוחד את החשיבות המיוחסת לרעב בדימויים הקולקטיביים הנוגעים לעבר, ואת הדרכים הרבות שננקטו כדי שלקחי עבר אלה יועברו מדור לדור . בעבודה על מחקר זה נעשה שימוש במקורות היסטוריים משני הסוגים המוזכרים לעיל, והם משקפים את נקודות המבט השונות וגם את החלוקה העיקרית שאפיינה את בתה ישראל במחצית השנייה של המאה ה- 19 . פעילותה של החברה הלונדונית הביאה לקיומה של קהילה קטנה ( כ- 800 איש ) של "נוצרים פלשים", אשר התקיימה לצד קהילה גדולה בהרבה ( 50,000 - 100,000 איש ) של יהודים, אנשי בתה ישראל . השפעתו של הרעב על כל אחת משתי הקהילות הייתה שונה אומנם, אך עדיין קשה ואף בלתי אפשרי לדון בתולדותיה של כל אחת מהן בנפרד מהאחרת . לפי פנקהרסט, הרעב הגדול נגרם עקב ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ