מסורות שבעל פה כמקורות היסטוריים באתיופיה, בראי סיפורם של בתה ישראל (הפלשים)

94 ג'יימס קווירין לכת יותר מדי ושפכה את תינוק ההיסטוריה עם מי המיתולוגיה יחד . בעייתיות זו היא שהובילה חלק מההיסטוריונים להתנגד באופן מוחלט לשימוש במידע שבעל פה . 3 עמדה מאוזנת יותר מראה כי גישה סטרוקטורליסטית מתונה יכולה לשמש כלי יעיל בניתוח היסטורי . 4 בהיסטוריוגרפיה של אתיופיה נעשו כמה מחקרים מקדמיים ( פרלימינריים ) על פי קווים סטרוקטורליסטיים, 5 ולמעשה אפשר לומר שהגישה הזאת נוכחת תמיד ברקע, מפני שהניתוח של ההגיוגרפיה הכתובה של אתיופיה ושל הכרוניקות המלכותיות מחייב מודעות להיבטים המיתולוגיים או העממיים הכלולים בהן . 6 שתי בעיות קשות נוספות שהיה צריך להתגבר עליהן הן ההתמקדות הצנטרליסטית והאליטיסטית של התיעוד הכתוב האתיופי בשלטון המלוכה ובכנסייה האורתודוקסית . הגישה המערבית הוותיקה, ולפיה "היסטוריה" היא תוצר של תיעוד כתוב ושל מדינה ריבונית, הובילה לתפיסה תבניתית הגורסת כי אתיופיה היא "שלוחה של הציביליזציה השמית", וכי יש להפריד בין ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה שלה לבין אלו של שאר אפריקה . 7 לאתיופיה יש גוף נרחב למדי של מקורות היסטוריים כתובים, ואלה אפשרו לגישה זו להתקיים . אלפי כתבי היד ש...  אל הספר