חיים דיפלומטיים בצל הפירמידות

320 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל בשכונות שונות בקהיר מכתבים במעטפות ‘עלומות׳ שלא נשאו שום סימן מזהה הגיעו המכתבים ליעדם בתוך יממה . דובק זכר גם שעמדות הפקידות הגבוהה של משרד החוץ וגם של משרדים אחרים התאפיינה ב׳קרירות, איפוק׳, ב׳עוינות כבושה׳ מהולה ב׳קורקטיות מעושה׳ וב׳גינוני נימוסין מזרחיים׳ . ידי הפקידות היו כבולות על ידי הנחיות מגבוה : לא להתיידד עם הדיפלומטים הישראלים, לא לקבל את הזמנותיהם, לא להזמינם ולא להיפגש עמם אפילו בענייני עבודה . תזכורות לפרשנות המצרית של הנורמליזציה ניתנו גם בישראל . הנוכחות הדיפלומטית הדלה של המצרים בקבלות הפנים ליום העצמאות הישראלי בלטה, להבדיל מאירועים שערך שגריר מצרים בישראל ליום הלאומי המצרי, שבו נכחה כל צמרת המדינה ובראשה הנשיא, ראש הממשלה, רוב השרים וקהל שמנה אלפים רבים . הדיפלומטים הישראלים בקהיר לא רק נתקלו בטבעת חנק חברתית ופוליטית של המקומיים אלא גם באי-רצון בולט של דיפלומטים זרים להזמין ולהיות מוזמנים לאירועים מטעם השגרירות הישראלית, שנבע ככל הנראה מהבנתם את ה׳הנחה הבלתי מדוברת׳ של השלטונות המצריים, ומרצון להימנע מהצבת קשיים בקשריהם החברתיים ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב