נשק

220 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל נשק ותמיכה בריטיים ולכן נפגעו קשה מהאמברגו, אולם היישוב היהודי התארגן בקיץ 1945 בהצלחה גדולה יחסית להבריח מערכות נשק ממקורות שונים . אלה כללו בראשית 1948 גם נשק צ׳כי בכמויות בלתי מבוטלות, שהיה בעל חשיבות רבה בראשית המלחמה . התוצאה הייתה שלישראל היה יתרון ברור על הערבים באספקת מוצרי לחימה, ובייחוד תחמושת לחיל הרגלים ולארטילריה . יתרון זה הוא אחד הגורמים החשובים שמסבירים בדיעבד את ניצחון ישראל במלחמת השחרור, והוא נותרה בעינו עם החתימה על הסכמי שביתת הנשק באמצע 1949 . יתרה מזאת, הערכת מצב של הבריטים בשלהי אותה שנה על מצבת הטנקים, הארטילריה והאווירייה של מדינות המזרח התיכון, אינה מאפשרת לתאר את ישראל כ׳דויד׳ מול ׳גולית׳ גם בעצמת המחנה הערבי כולו, ודאי של מדינות יחידות בו . אם נוסיף לנתון זה את הדמורליזציה הצבאית בצד הערבי ומנגד את ההחלטה האסטרטגית הישראלית להעניק עדיפות עליונה לקליטת עלייה, נבין מדוע הייתה ישראל מעוניינת בתום המלחמה לקבע את הסטטוס קוו בתחום החימוש, שלא היה לרעתה, בהארכת האמברגו של האו״ם . אולם מאמצי השכנוע של ישראל כשלו ובאמצע אוגוסט 194...  אל הספר