הדיפלומטיה הציונית וצרפת לפני הקמת המדינה

204 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל בבגידה ובריגול לטובת האויב . עקב מדיניות זו גורשו קהילות יהודיות שלמות מיישובים באזורי החזית . אופקי הפעילות המדינית של התנועה הציונית כללו באופן מעשי רק שתי מדינות שהתחרו ביניהן על השפעה ושליטה עתידית על המזרח התיכון : צרפת ובריטניה . השתיים נתנו ביטוי להכרה שהיהודים עשויים לסייע במימוש מטרותיהן לקראת סיום המלחמה ולכן יש היגיון בתמיכה בהם . הצהרת בלפור הבריטית בשלהי 1917 הייתה תוצאה של מחשבה זו . ההצהרה השכיחה את העובדה שקדמה לה התבטאות מדינית דומה וחריגה של צרפת . ב- 4 ביוני באותה שנה שיגר המזכיר הכללי של הקה ד׳אורסה ( משרד החוץ הצרפתי ) , ז׳יל קמבון, איגרת לנחום סוקולוב שניהל בפריז פעילות דיפלומטית ענפה בשם התנועה הציונית העולמית, ובה נכתב : הואלת בטובך להציג את התוכנית אשר לה אתה מקדיש את מאמציך, שמטרתה פיתוח ההתיישבות היהודית בפלשתינה . אתה סבור כי אם בשלו התנאים, ומאידך, אם תשמר עצמאות המקומות הקדושים, יהיה זה מעשה של צדק ושל תיקון לסייע בחסות מעצמות הברית לתחיית הלאום היהודי על הארץ ממנה הוגלו בני ישראל לפני מאות בשנים . הממשלה הצרפתית אשר נכנ...  אל הספר