אמילי דיקנסון פוגשת את בודהה

ממילי דיקנסון פוגשת מת בודהה | 217 הגשמה בפני עצמו : שיריה הם ראיה למצב של ערות מדיטטיבית תמידית, גם ברגעי משבר רגשי קשים מנשוא ( רז, 2006 ) . היא מתבוננת בטבע – של עצמה, של אחרים ושל היקום – ברגע הנתון, או רגע אחר רגע, ורישומי התודעה של התבוננות זו מתורגמים לשירה מוקפדת, שאכן יש בה מהצלילות והרעננות של שירת ההייקו . התודעה העולה משיריה של דיקנסון היא תודעה של מתבוננת אקטיבית, במובן הזן בודהיסטי העמוק ביותר ; תודעה המתבוננת באופן ער וחד במציאות סביבה וגם במציאות התודעה עצמה . תיאור תרגול הוויפאסנה כ״התבוננות ישירה וחודרת בטבען של התופעות ובאופן שבו החוויה מתהווה״ ( סטי אל-בר וארבל, ,2016 עמ׳ 400 ) מפליא להגדיר רבים משיריה . השורות הבאות, שבהן אני אוהבת לפתוח את הדיון על דיקנסון בכיתה, הן צומת המחבר בין העולמות הביוגרפיים, האתיים והאסתטיים : – Some keep the Sabbath going to Church I keep it, staying at Home – דיקנסון עוסקת בהן ( 153 . Dickinson, 1955, p ) בסירובה המפורסם לקחת חלק בטקסי הדת של הקהילה המקומית . עם זאת, אין בו דחייה של החוויה הדתית או של תמות דתיות המופיעות ברבים משיריה . ...  אל הספר