22 | פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם במאה העשרים ואחת כמעט שאין זכר לחזון האופטימי העולה מתורותיהם של ההוגים הללו . במישור של תוכנית הלימודים בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה אנו מוצאים התמקדות במקצועות לימוד נבדלים האחד ממשנהו והתמסרות לחרושת הישגים וציונים . מגמה זו מנוכרת לאתגרי החיים הממשיים, אדישה לזיקות שבין רגש לשכל ובין מודעות להתנהגות, וזרה לאידיאל הקלסי של קניית חוכמה ש״עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר״ ( משלי ג, יח ) . במישור התרבותי, האידיאל של התפתחות אישיותית-מוסרית-רוחנית נהדף לשוליים הזניחים, ובמקומו שולט עקרון המצליחנות הכלכלית-חברתית, ובכלל זה התמסרות חסרת מעצורים לצרכנות חומרית, חדשנות טכנולוגית ונהנתנות יצרית . במישור הפוליטי אנו עדים לנסיגה מרעיונות הנאורות של דעת רציונלית, צדק חברתי ואחווה אנושית, ובד בבד - להתחזקות של פוליטיקה פופוליסטית וכוחנית, להרחבת הפערים הכלכליים-מעמדיים ולהרס תשתיות הסביבה הטבעית . לא זו בלבד שמרחשת החיים הזו מסיחה את דעת הדורות הצעירים מהדברים החשובים בחיים ומרחיקה אותם מהגשמת האידיאל הפילוסופי-פדגוגי שעליו עמדנו בתחילת הדברים, אלא היא גו...
אל הספר