למדיניות מתאימה . עם הזמן , במהלך המאה הנוכחית , בערים גדולות תחילה ואחר כך במדינות שלמות , יהפכו החברות באירופה ל " אומות של מהגרים " — ממש כפי שהן העמידו פנים שהן מאז ומתמיד . פוליטיקאים שיבקשו לערער על מצב זה ימשיכו להירתע מכך , בשל המחיר הקשה שייתבע מהם . בהולנד , בדנמרק ובמדינות אחרות באירופה , פוליטיקאים המתנגדים להגירה המונית — ולזרימה של מהגרים ממקומות מסוימים במיוחד — נמצאים בכל עת תחת הגנה משטרתית , משנים את הסדרי הלינה שלהם ברוב הלילות בשבוע ולעיתים חיים בבסיסים צבאיים . גם מי שמוכן ליטול את הסיכון לא ימשיך בכך כשהסיכון ייעשה לוודאות . בינתיים , רוב הפוליטיקאים ימשיכו להעדיף את התועלת האישית המיידית שבאימוץ דרך פעולה " נדיבה ", " חומלת " ו " פתוחה " למרות המחיר החמור , ברמה הלאומית , בטווח הארוך . הם ימשיכו להאמין , כפי שעשו במשך עשרות שנים , שעדיף להזיח את העניינים המורכבים הצידה , ולתת ליורשיהם להתמודד עמם . ולכן הם ימשיכו להבטיח את היותה של אירופה המקום היחיד בעולם השייך לעולם . ברור כבר עתה איזה סוג של חברה יניב הניסוי הזה . באמצע המאה הזו , כשסין עדיין תיראה מן הסתם כמו...
אל הספר