את אמות הסיפים בחברה הגרמנית המהללת את הקונצנזוס . בספרו הסביר זרצין איך שיעור הילודה הנמוך של גרמנים וההגירה הנרחבת מדי — ובייחוד ההגירה המוסלמית — משנים את אופי החברה הגרמנית . מחלוקת חריפה במיוחד עורר טיעונו ששיעור הילודה הגבוה יותר בין המשכילים פחות ושיעור הילודה הנמוך יותר בין המשכילים יותר מסכן את ההצלחה והשגשוג שקצרה גרמניה אחרי מלחמת העולם . עדויות לכך שהמהגרים בגרמניה אינם משתלבים , ממש כפי שזרצין טען , נמצאו בכל פינה , אך התקשורת והפוליטיקאים התנפלו על דברי זרצין ככפירה משום שהעז להשמיע אותם . בלהט הסערה הציבורית נאלץ זרצין להתפטר ממשרתו בבונדסבנק . אף כי היה מאנשי השמאל בגרמניה התנכרה לו גם מפלגתו , המפלגה הסוציאל - דמוקרטית , נוסף על המפלגה הנוצרית - דמוקרטית של מרקל . כמה ארגונים מוסלמיים בגרמניה ניסו לתבוע אותו לדין , וחמור מכול , אף כי בלי שום בסיס עובדתי , הוא הואשם באנטישמיות . ובכל זאת , הספר נגע בעצב חשוף בציבור הגרמני . אחוז מהגרמנים 47 סקר דעת קהל שנערך באותה תקופה העלה ש - מסכימים עם הקביעה שלאסלאם אין מקום בגרמניה . הפוליטיקאים הגרמנים הציבו חומה של בידוד סניטרי ...
אל הספר