הייתה בלתי מוגבלת . מחלוקת נצחית , שאין להתירה , נטושה בין אנתרופולוגים לגבי הגבולות התוחמים תרבות . אך יש גבולות כאלה . לדוגמה , אירופה מעולם לא הייתה יבשת של אסלאם . אך המודעות לכך שהתרבות משתנה בהתמדה בדרכים סמויות מן העין היא בעלת שורשים עמוקים באירופה . הפילוסופים של יוון העתיקה הבינו את הבעיה המורכבת הזו , שהוצגה בגרסתה הנודעת ביותר בפרדוקס ספינת תזאוס , המובא אצל ההיסטוריון היווני פלוטרכוס . לפי הסיפור , הספינה בת שלושים המשוטים שבה הפליג תזאוס המיתולוגי נשמרה שנים רבות , עד ימיו של דמטריוס מפלרון במאה הרביעית האתונאים היו " מוציאים ממנה מפעם לפעם אתלפני הספירה . א הקורות הישנות וקובעים תחתיהן אחרות חדשות וחזקות " . ועדיין , אף שלא נותר בה אפילו קצה בול עץ מהספינה שבה הפליג , האם לא נותרה הספינה ספינתו של תזאוס ? אנחנו יודעים שהיוונים היום אינם זהים לעם שישב ביוון בעת העתיקה . אנחנו יודעים שהאנגלים היום אינם כשהיו לפני אלף שנים , ואף הצרפתים אינם אותם צרפתים . ובכל זאת , את כולם אפשר לזהות כיוונים , כאנגלים וכצרפתים , וכולם אירופים . בזהויות האלו אנחנו מכירים בקיומה של ירושה תרב...
אל הספר