218 | בשם החוק עצמותיה, אך היא מקפידה שלא להיות ספציפית לזרם כלשהו . אין נ אגב, תמיד הרשימה אותי המסקנה הדתית בה כל אזכור של ישו . הכנה של ההצהרה, כשבמקום לבטא את התקווה שאלוהים יעניק למדינה חדשה זו שגשוג ( כפי שהיה עושה כל פוליטיקאי מודרני ) וושינגטון מבטא את התקווה שהוא יעניק "את מידת השגשוג הגשמי כפי שהוא בלבד מכיר כטובה ביותר" . אף על פי כן, וחרף הדוגמה של וושינגטון, בית המשפט שב וקובע שהממשלה אינה רשאית להעדיף דת על פני חוסר דת . למען האמת, בית המשפט לא באמת מיישם את העיקרון האמור, שכן ברגע האמת הוא נרתע מלשלול מנהגים היסטוריים ארוכי שנים שנותנים עדיפות לדת, כגון הענקת פטור מארנונה לבתי תפילה, ופתיחת מושבים של בתי המחוקקים במדינות וברמה הפדרלית בתפילות של כומר — ואף בשכר, במקרה של הקונגרס הפדרלי . אולם חרף הכרעותיו בפועל, בית המשפט העליון שב ומשנן את המנטרה : המדינה לא רשאית להעדיף דת על פני חוסר דת . אני סבור שלמנטרה הזאת הייתה השפעה רבה על ההכרעות שלנו בנוגע לקיום מנהגי הדת בבתי ספר במדינות השונות . בפסק הדין בעניין לי נגד וייסמן בית המשפט קבע שמנהל לא רשאי להזמין רב לשאת תפילה ...
אל הספר