208 נעמה כרמי כאשר זכויות מעוגנות לא רק בחוק אלא בחוקה או במגילת זכויות חוקתית, הן רוכשות כוח ומשקל נוספים . זכויות חוקתיות הן ביטוי מובהק לכך שזכויות אדם מגבילות את שלטון הרוב, שכן הן אינן מאפשרות לרוב לעשות כרצונו . למעשה, באימוץ חוקה הרוב מגביל את כוחו שלו ושל רוב עתידי, בכך שהוא מקנה לזכויות מסוימות כוח יתר שחקיקה רגילה אינה רשאית לבטל . עם זאת, חוקה כשלעצמה איננה פותרת דבר ללא מנגנון של פרשנות ואכיפה . כפי שכבר נוכחנו, גם חוקה המגינה על זכויות אדם אינה מכשול בפני משטר רודני או טוטליטרי שיתעלם ממנה או יבטל אותה עם הגיעו לשלטון . ואולם במשטר דמוקרטי, חוקה המגינה על זכויות אדם מעניקה להן הגנה חזקה במיוחד . בשיטות משפט שונות ניתן מעמד משפטי לזכויות אדם . מאז מלחמת העולם השנייה גם אומצו אמנות בין – לאומיות בדבר זכויות אדם, המעניקות מעמד לזכויות המוגנות במשפט הבין – לאומי . בפרק זה אדון במעמד של זכויות אדם בשיטות משפט פנימיות של מדינות, תוך התייחסות מיוחדת למעמדן של הזכויות בשיטת המשפט בישראל . בפרק הבא אדון בהגנה על זכויות אדם במשפט הבין – לאומי ובמוסדות של המערכת הבין – לאומית . עיגון...
אל הספר