86 גוטה טירנגל בן עזרא חשיפת הזיוף והרשע בקרב חבריי ללימודים טלטלה קשות את השבירות הפסיכולוגית שלי, שהייתה קשורה לזהות המוסתרת שלי . חששתי להתעמת עם הבלתי נודע, להיזכר בפחדי הילדות שלי, לנקוט עמדה חדשה . אז המשכתי להכחיש, למזער, להתעלם מהערות אנטישמיות למיניהן, והאמנתי שזה פוטר אותי מהכול, לאור ההתבוללות הבלתי רצונית שלי . לא ידעתי דבר על הייחודיות הדתית והתרבותית ועל ההבדלים בין היהדות לבין המנהגים והמסורת הפולניים . לא הבנתי דבר באותה תקופה, ואתה, הגוף שלי ותת – המודע שלי, הבנת הכול וסבלת . התודעה שלי הייתה מנופצת לרסיסים, אחוזה בפחדיה של ילדה יהודייה ובשקרים של הסביבה הקרובה שלנו, מוזנת על ידי השתיקה שחוש ההישרדות שלנו כפה עלינו . מכיוון שהגעתי מסביבה נטולת דעות פוליטיות ואף נטולת תרבות, האמנתי בסגולותיה של פולין הסוציאליסטית בלי לשים לב למציאות החברתית . ההתעוררות הייתה אמורה להמתין עדיין . שנתיים של לימודי משפטים ומפגשים חדשים ערערו את העקרונות שלי, או יותר נכון את היעדרם . האנטישמיות שהופיעה במעטה ידידותי, אגב שיח במסדרון או בבתי קפה שבהם פגשתי בה, היא שסטרה על פניי . זה היה מצב ...
אל הספר