167 היסטוריה בדמדומים בפרובלמטיקה שמעלה כתיבתם, אולם היבול היה דל ואיכותם של החיבורים לא היה מרשים . רק חוקרי עבר שהיו גם פילוסופים מובהקים ( קרוצ'ה או קולינגווד למשל ) הוציאו מתחת ידם יצירות שניתן לקוראן עד היום . יוצאת דופן קצת יותר בחשיבותה הייתה אולי ההקדמה ללימודים היסטוריים של שרל – ויקטור לנגלואה 197 שכמו ספרו ( Langlois ) ושרל סניובו ( Seignobos ) משנת ,1898 של דרויזן התבססה על סדרת הרצאות ויועדה בייחוד ללומדי היסטוריה . שני המחברים, שניהם כבר "אנשי מקצוע" מובהקים בעלי תארים ומשרות אוניברסיטאות, יצאו בספרם להגן על "המתודה של מדעי ההיסטוריה" . להבדיל מהיסטוריונים צרפתים מאוחרים יותר הם הכירו את ספרו של דרויזן, שתורגם כבר לצרפתית, אך שפטו 198 אותו כ"כבד, פדנטי ומבולבל יותר ממה שניתן כלל לדמיין" . בכך הם למעשה קטעו את המשך העניין בו בצרפת . ההרמנויטיקה האידאליסטית, ולעתים המופשטת מדי של ההיסטוריון הגרמני, לא הייתה לטעמם . למרבה האירוניה בתחומים רבים הם הגיעו למסקנות קרובות, אם כי בעזרת טרמינולוגיה שונה לחלוטין, וברישול לא קטן . גם הם קובעים בתחילת חיבורם שהמתודה של המדע ההיסטורי ח...
אל הספר