242׀ על החיים ועל המוות במקרים אלה — שאינם של חיים ומוות — יש אפשרות לבחירה רציונלית, וכך מתאפשר לדעתי מקום נרחב יותר לשיפוט מוסרי, שכן לכאורה האדם בחר לפעול כך ולא אחרת . התבחין לקביעת פעולות כמוסריות וכבלתי מוסריות כאן אעשה צעד שירחיק אותי עוד יותר מהמקובל בדיון פילוסופי "אקדמי" ובן זמננו, אשים נפשי בכפי ואנסה להגדיר תבחין להיותה של פעולה מסוימת מוסרית או לא, בנוסח התבחינים שקבעו בעבר גדולים ממני : הכלל המקראי של ספר ויקרא, שהוצג לנו בילדותנו והיה כתוב על קירות הכיתה באותיות גדולות, "ואהבת לחברך כמוך", קשה מאוד ליישום : קשה עד בלתי אפשרי לאהוב את הזולת כפי שאנו אוהבים את עצמנו, בעיקר כשמדובר בזולת שאיננו מכירים . כלל זה מדבר על "חבר" ולא על זר, דבר שיש לו כנראה משמעות : הוא מגיע אחרי הציווי "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך" — היינו, מתייחס לבני ישראל ולא לזרים, וכך פירש אותו גם הרמב"ם ( "לאהוב כל אדם מבני ברית" ) . המילים הבאות הן "אני ה'" — היינו, מדובר בציווי דתי, אלוהי . הכלל אומץ גם בנצרות, ובבשורה על פי מתי הוא מובא מפי ישו, בצירוף לכמה מכללי עשרת הדיברות . לא ברור מה בדיוק מתחייב...
אל הספר