פיקוד ושל יטה׀ 29 3 טרום כניסתי לתפקיד, קריאת דוחות של ועדות בדיקה הציפה פער חמור בפיקוד ושליטה באירועי חירום תגובתיים ( בהמשך הבנתי שחסרה תפיסה סדורה גם באשר לפו"ש בשגרה ובאירועים מתוכננים ) , וניכר היה שאירועים נבדקו, אך הלקחים לא הוטמעו . לא בכל האירועים עוצמת הפער היתה זהה, אולם דומה שמקומו של הפו"ש לא נפקד משום תחקיר . ב- 1 בינואר ,2016 פחות מחודש מאז כניסתי לתפקיד, אירע פיגוע הירי בצהרי היום בפאב ברחוב דיזנגוף בתל אביב . הגם שמהתחקיר עלה כי הפעולות האוטומטיות שנדרשו עם פרוץ האירוע לא היו מצליחות להשפיע על התוצאה, הפער באיכות הפו"ש הטריד מאוד, והפעם כשהמשטרה כבר באחריותי . הטריד עוד יותר כי חלק מהלקחים לא עסקו בצורך "לייבא" ידע מבחוץ, אלא בידע שהיה במשטרה ו"נעלם" — ואיתו תפקידנים ותפקודים שבעבר היו חלק מהתורה ונשכחו . לאן נעלם הידע ? התופעה של מנהלים ומפקדים שמחוללים שינויים או מבטלים תהליכים מבלי שטרחו להעמיק קודם ברציונל שלהם, מוכרת מאוד בעולם הניהולי . נטייה זו מאפיינת דווקא בכירים, בדגש על ראשי ארגונים, שלא פעם משמרים "אמונות" ו"דעות" מהעבר, או נוטים לחפש "להטביע חותם" בכל מחי...
אל הספר