89׀ מפכ"ל בחזית התיק . קצות החוט שליקט מושלכים לתהום הנשייה . בעצם, בלי משים, יצרנו "איים" של תוצרי חקירה שאין להם פוטנציאל אמיתי להתחבר . אכן, חוקר בתחנה לא יכול לטפל במאות תיקים במקביל . לכן, אם נקבע סטנדרט פעולות מחייב בכל סוג של תיק, שלאחריו החוקר מרפה ממנו אולם התיק נותר פעיל בדרך אחרת, הרי שאין צורך חוקי לסגור את התיק ואילו החוקר לא נקבר תחת אינספור תיקים . ועדיין נותר להוכיח כי התיק באמת נותר פעיל, כדי להסביר מדוע הוא לא נסגר . הרצף החקירתי שלב א' כפי שנאמר, חוקר לא יכול לטפל באלפי תיקים, אולם אלגוריתם מתמטי יכול גם יכול . העיקרון של שלב א' פשוט להפליא . חוקר שסיים את המוטל עליו ללא הגעה לגילוי, מעביר את התיק ל"בריכת החקירות" . זו בנויה כך שניתן לאחזר ממנה את קצות החוטים שעלו בחקירות השונות ולא הביאו לגילוי עד כה . דומה הדבר לביטוי התקשורתי השחוק : "החקירה עברה למישור המודיעיני" . אמנם החוקר פעל ליניארית ללא תוצאה, אולם הוא שפך את התוצרים למאגר . מכאן ואילך, בכל חקירה חדשה, אחת הפעולות הבסיסיות של חוקר בכל תחנה תהיה ניסיון למצוא הצלבה לקצות החוטים שממתינים בבריכה של החקירות . אם...
אל הספר