40 אסנת רבינוביץ והיחידה, ומעולם לא דרכתי על מפתן ארמונה, והתאהבתי רק על פי השמועה והמוניטין הרבים שיצאו ליופייה ולבינתה ? ", סנצ'ו עונה מייד : "עכשיו שאני שומע את זה אני אומר שאם כבודו לא 29 ראה אותה, גם אני לא" . אלא שההודאה בכך שהאדון ונושא כליו מעולם לא ראו אותה אין בה אלא עדות על העבר . במצוות אדונו סנצ'ו יוצא שנית לחפש את דולסיניאה, שבקיומה הוא מפקפק . הנושא הוא אפוא האמונה מול המציאות, הבדיון מול הריאליה . סנצ'ו המסור מבקש ליצור דולסיניאה מציאותית . אלא שדון קיחוטה אינו נופל בפח ומסרב לראות שלוש איכרות על סייחות כאילו הן דולסיניאה ונערותיה . האם דון קיחוטה הוזה ? שבוי בדמיונו ? גם האופציה הפרשנית הזאת נגנזת בשומענו את הסבריו של דון קיחוטה על אודות הבדיון : "בקומדיה של העולם הזה, יש המגלמים קיסרים, אחרים מגלמים אפיפיורים ואת כל הדמויות שאפשר לקבץ בקומדיה אחת, אך בסוף ההצגה, שהוא סוף החיים, נוטל המוות את התלבושות 30 כמו תחפושת המוזה בציורו שהבדילו ביניהן וכולן שוות בקבר" . של ורמיר "אמנות הציור", כך דולסיניאה של דון קיחוטה היא דמות ב"תחפושת" שזוכה לקיום בדיוני דמוי מציאות בעודה פו...
אל הספר