146 הבנות שלי עוגיות ויצאו כזה שלוש קופסאות . . . ואני זוכרת שאני יושבת והצנצנת מתרוקנת, צנצנת די גדולה, היא הולכת ומתרוקנת וזה לא הספיק לי, ובחיים זה לא קרה לי לפני . ממש היה קשה . מה זה הבדידות הזאת ? גמרה אותי, גמרה אותי . כשליאור או שירלי פונות לאוכל כי הן אינן מסוגלות להכיל את הבדידות, הן בעצם הופכות שבויות של הבדידות . הבדידות חונקת . הבדידות גדולה מהן, קושרת אותן בצוואר ומושכת אותן למקרר באיומים : היא תהיה בלתי נסבלת אם יעזו להרגיש אותה במלואה . העוגה שבמקרר אינה "חזקה יותר" מאיתנו, זו הבדידות שאנחנו מרגישות שגדולה מיכולתנו להכיל אותה . כעס הוא רגש נוסף שרבות מאיתנו מתקשות להכיל . כעס המשיך לשלוח אותי דרך קבע לחפש את כדורי האקמול הטעימים, גם לאחר ירידת המינון של האכילה הרגשית . בסגר הקורונה הראשון, לדוגמה, כעסתי על אמי . בשיחת זום משפחתית שיתפתי עם דמעות בעיניים שאני מרגישה נורא, אבל לא זכיתי לבְדל התעניינות או תגובה מצדה . במקום לקבל את העובדה שיש בי כרגע אכזבה וכעס עליה, וזה בסדר, אין שום טעם להתווכח עם הרגש, פצחתי בכעס על עצמי שאני כועסת, ברגשות אשמה וביקורת עצמית על כך שאני ...
אל הספר