פרק א המין האנושי

המין ה אנושי 21 השפה הפרטית * — את ההנחה שלמצבינו המנטליים יש מאפיינים שאינם נגישים מבחוץ, המגדירים איכשהו מה הם באמת ובאופן 40 בכל זאת, עדיין נכון לומר שלהתייחסות עצמית יש השפעה מהותי . עצומה על יחסים בין אנשים . מרגע שהם מתחילים בפעולתם, ייחוס לעצמי ( self - attribu t ion ) ו הת ייחס ו ת עצמית הו פ כים ל ע ר וצי ם העיקריים למחשבותינו, לכוונותינו — למה שאנחנו . הם מאפשרים לנו להזדהות זה עם זה כסובייקטים ולא כאובייקטים בלבד . וזה מה שמצוי בלב הרעיונות שעליהם ניסה ניטשה להחיל את הגנאלוגיה הפסבדו-מדעית שלו : רעיונות של אחריות, מחויבות למתן דין וחשבון, אשמה, שבח והאשמה . בהתייחסי לג’ים בדרך הזאת, אני ניצב מולו פנים מול פנים : ההוויה המהותית שלו כאיש “מבצבצת” מן המציאות הגופנית שלו, כשם שהפני ם מבצבצות מן הכתמים הצבעוניי ם על הקנבס . הִתכַּוונוּת בסדרה של ספרים ומאמרים הצ יג דניאל דֶנֶט א ת הטענה שבני אדם מתפקדים כ“מערכות הִתכַּוונוּתיוֹת” ( intentional systems ) — א ו ר ג נ י ז מ י ם ה מ פ ג י נ י ם מ צ ב י ם ה ת כ ו ו נ ו ת י י ם ש י ש ב י נ י ה ם 41 ל ד ב ר י ו , א פ שר ל ה ס ב י ר א ו ...  אל הספר