35 מקריות הראשונה הייתה מפגש אלים בין מהמר שתוי המבקש להיפרע מהדילר שחילק לו קלפים גרועים, עניין די שגרתי בבתי הקזינו של רינו . השנייה הייתה פגישה חריגה ביותר ואף פטאלית . אותו מהמר, הפעם כטייס מטוס כיבוי, כאילו סגר חשבון סופית עם הדילר, שבאותה שעה איתרע מזלו וצלל באגם הסמוך . לו היה מדובר בפגישה אחת, היינו יכולים לפטור זאת כאחד הדברים שקורים בעולמנו . אך זהו המפגש המקרי השני בין שני יריבים, שלא הכירו זה את זה עד לאותו שבוע, וכך מתגנבת אל ההתבוננות במקרה תחושה קשה לניעור שפעלה כאן יד נעלמה . אם את מאמינה בבורא עולם או בקארמה או בשליטי הסימולציה, מקרים משונים שכאלה יכולים להיות מתובנתים כפרי מעשיהם, ונועדו מן הסתם לשעשוע ולבידור . איני מתיימר לקבוע מה נמצא שם בחוץ, ואם יש שם בכלל משהו . אני רואה את שני המחנות, אלה החושבים כי הכול מציאות סתמית אפורה, אדישה לגורלנו, ואת אלה המאמינים בתבונה עליונה, כבוחרים בנחמה מטפיזית, תשובה, במקום שיש בו סימן שאלה . ולכן, במקום לחפש אחר הסברים להתרחשויות מעין אלה, הבה נברר מדוע הן מעוררות בנו תחושה של יד נעלמה . בנקודה זו נכנס רעיון ( אי ) הצדק הפואטי ....
אל הספר