19 מקריות שהנחיל למערב את צורות המחשבה והחלוקות הטבעיות הבסיסיות ביותר, והניח את היסודות לכל המדעים באשר הם - מדעי החומר והרוח והאמנויות כאחד . בשיטה הגדולה שהעמיד הועיד אריסטו למקרי תפקיד שולי, נחות . בעולם שבו שוררים סדר והרמוניה ולכל דבר יש סיבה ותכלית מובהקים ומוגדרים, אירועים מקריים היו בעיני אריסטו כל מה שהינו בלתי-צפוי, חד-פעמי, מעין תאונה או תוצאת לוואי ; מקריות הייתה היוצא מהכלל שמעיד על הכלל . עמדתו של אריסטו באשר לאירוע המקרי סבוכה ביותר ולא תמיד עקבית, והיא נתונה במחלוקות שונות ומשונות בין פרשניו, עד כי נדמה לעיתים שכמעט כל הגדרה שניתן לתת למקרי מיוחסת לו . עם זאת, ניתן לשרטט קווים כלליים שפחות או יותר מוסכמים על כולם . ואכן, אף שלא העניק למקרי מקום משמעותי בסדר הדברים, חשוב היה לאריסטו לכלול אותו בתמונה הגדולה שהוא סיפק על אודות ההוויה . אריסטו מתייחס למקרי הן כאל תכונה של אירועים והן כאל תכונות של היש . תכונה מקרית של היש היא תכונה שאין לה כל השפעה על מהלכו של דבר מה, למשל צבע עורו של 2 אבל התפקיד השני הוא שמעניין אותנו - הבנאי שבנה את ביתנו . המקרי כתכונה של אירוע . לשם ...
אל הספר