עמיה ליבליך 86 "טוב שהצלחנו לקבוע פגישה . אנחנו עסוקים כל כך שזה פשוט לא ייאמן . תמיד אמרנו, נצא לפנסיה ויהיה לנו זמן . אבל איפה, אין לנו זמן ! " נוגה אנחנו יושבות על הספה . אני משבחת את העציץ הפורח שמקשט את השולחן שלידנו ומפעילה את מכשיר ההקלטה . עמיה : ממתי את פה ? נוגה : אילן ואני, אנחנו יחד פה שנתיים וחצי . עמיה : כלומר, נרשמתם ונכנסתם הנה כזוג ? נוגה : כן . הייתי בדיור מוגן של אותה רשת כבר קודם, אבל בדירה קטנה יותר . חייתי שם שבע וחצי שנים לבד . תוך כדי זה נוצר הקשר עם אילן . בתקופה ההיא הוא גר בתל אביב והיה בא אליי לסופי שבוע . לפעמים גם באמצע השבוע היינו נפגשים ויוצאים . כשהחלטנו שאנחנו רוצים ממש להיות יחד, חשבנו על אפשרות לעבור למקום אחר, חדש ומרווח לזוג . [ נוגה שוטפת בתיאור ההחלטה המשותפת, ואני נזכרת באמירה שאם רוצים שזוגיות פרק ב' תצליח, טוב לחפש מקום חדש משותף, ולא להביא אחד לבית של השני . אבל לא זה הנימוק של נוגה, שמתגלה בשיחה כאדם מאוד קונקרטי ומציאותי . ] פה היה מקום חדש לגמרי, רק חודשיים קודם הוא נפתח . . . החלטנו לעבור הנה כי כאן יש לנו שלושה חדרים, ויש פה אנשים יותר צ...
אל הספר