פרק שמיני - האם היה אפשר למנוע את המלחמה?

| 742המש הבה מאםר רמשבש מת המררמהא הכתבת תנאים לעולם הערבי [ . . . ] היקף האבדות יהווה גורם מכריע בשיקולי צה"ל הקשורים למטרות המלחמה [ . . . ] קרבות הכרוכים באבדות כבדות, ובעיקר כאשר אינם הכרחיים להשגת מטרות הביטחון — פוגעים בקונצנזוס הלאומי . חייב לכן להיות צידוק כבד משקל למתקפה יזומה של צה"ל . " בהמשך הערכת המצב הזהיר טל כי הערבים לא יוכלו להשלים לאורך זמן עם קיפאון מדיני ואם 2 טל לא תהיה פעילות מדינית סביר שהאש תתחדש, לפחות כמלחמת התשה . דיבר על מלחמה יזומה על ידי ישראל, ולגבי מלחמה כזו היה קונצנזוס בממסד הפוליטי, בצבא ובציבור, שהיא אינה נחוצה . היא לא עמדה על הפרק ולא חייבה החלטה בשום שלב . בשאלת המלחמה שלא תהיה יזומה על ידה עמדה לפני ישראל הברירה לקבל את התכתיב המצרי ולחזור למצב שלפני מלחמת ששת הימים ( גבולות 1967 ומצב אי-לוחמה ) , או להרתיע את מצרים ממלחמה . רוב מכריע של הציבור הישראלי לא היה מוכן לקבל את האפשרות הראשונה . נותרה אפוא האפשרות השנייה, ההרתעה, והיכולת לבחור בה נשענה על צה"ל ובראש ובראשונה על עוצמתו של חיל האוויר . בסתיו 1973 התברר שההרתעה לא היתה עניין חד-צדדי כפי ש...  אל הספר