עניין של מוות וחיים 194 אני שומע פעמוני אזעקה מצלצלים, אבל מתוך רצון לעזור לחבר שלי, אני מנמיך בחדות את עוצמת הקול . חוץ מזה, הבקשה לא היתה חסרת היגיון : באותו זמן עצמו הייתי עסוק ראשי ורובי במחקר על ההשפעה של טיפול קבוצתי על שמונים בני / בנות זוג שכולים, וגם החבר שלי וגם אני היינו משוכנעים שמטפלים מעטים יודעים על שכול יותר ממני . ויש עוד טיעון משכנע : איירין אמרה לחבר שלי שנראה לה שאני היחיד שחכם מספיק לטפל בה — התקע המושלם לשקע הגאוותנות שלי . בפגישה הראשונה בינינו איירין קופצת מיד למים עמוקים ומגוללת חלום מדהים שחלמה בלילה שקדם לפגישה בינינו : " . . . הכשרתי לקראת קורס מחייבת אותי לקרוא שני טקסטים שונים, האחד עתיק והאחר מודרני, שניהם נושאים את אותה כותרת . לא הספקתי להתכונן לסמינר, משום שלא קראתי אף אחד מהם . ובייחוד לא קראתי את הטקסט העתיק, הראשון, שהיה עשוי להכין אותי לקריאת הטקסט * השני . " "את אומרת שלשני הטקסטים היתה כותרת זהה . את זוכרת מה היא היתה ? " אני שואל . "כן," היא עונה מיד . "אני זוכרת היטב . שני הספרים, העתיק והישן, נקראו 'מות התמימות' . " החלום הזה עושה עלי רושם של ...
אל הספר