ימוי אוררות ארו ו נולם 215 האופרה הזאת היא מסע במובן העמוק של המילה . בילדותי מאוד אהבתי סיפורי מסע, שבמרכזם הגיבור הפיקרסקי דוגמת "דון קישוט" מאת סרוונטס, או "הרפתקאות הקלברי פין" של מארק טווין . אמנם סיפור המסע מתרחש במאה העשירית, אך זהו בעצם מסע לתוך עצמנו במאה ה- 21 . ביסוד הסיפור הנאיבי והסוחף של יהושע נמצא הסיפור המדמם, שהוא הסיפור של החברה הישראלית הנמשך עד היום, סיפור הכאב של מיזוג הגלויות . יש כאן תשוקה אדירה לשותפות . לכאורה מדובר בשותפות עסקית בין יהודי טנג'יר בצפון אפריקה ליהודי אשכנז שבאירופה, אבל למעשה זוהי שותפות גורל, שותפות משפחתית . לצורך מיזוג התרבויות וקיום השותפות נתבע קורבן, קורבן הכרחי . האפשרות לשאת אישה שנייה נעלמת מהעולם עם חרם דרבנו גרשום ( "שלא יישא אדם אישה נוספת על אשתו" ) . זהו כאב חי של גדיעת עולם תרבותי אחד לצורך מיזוגו עם עולם תרבותי אחר . הרחקת העדות אל המאה העשירית מאפשרת להעמיק ולחקור את הצופן של תשוקת השותפות . זה אלפיים שנים שהעם היהודי מפוזר בעולם, ובכל זאת כוח מגנטי עז גורם לנו לחפש האחד את השני, לחזור לאותה שותפות ישנה שחידושה דורש ויתורים מכאי...
אל הספר