מנהל אומנותי ל התיאארו הבאמרי — לללייליעמ 169 שמגלים אנשי עירך כלפינו, כל אלה כבר הרחיקו רחמים מאז פרצו אותן תגרות-דמים בין בני-עירך, הצמאים לקרב, לבני עירנו כך פסקו בתוקף, שתי ממשלותינו : כניסת בן עיר אויבת לא תותר ! כל מי שייתפש בעיר והוא מארץ האויב מות יומת ! " ( בתרגום דן אלמגור ) מכאן שהקומדיה מתרחשת בארץ אויב, בתקופת מלחמה . ישנם מאפיינים לעיר הזאת, עיר ים-תיכונית אקזוטית, אטרקטיבית, מפתה מאוד, ועם זאת, מסוכנת מאוד . יש בה תענוגות, אך יש בה גם איומים . פחד מוות להסתובב בעיר אויב זרה, בחשאי, בתחפושת, כדי לחפש את בני משפחתך האבודים . פתאום צץ רעיון פשוט וקרוב : ביירות ! לא ביירות עצמה, אלא המהות של ביירות, עיר ים-תיכונית, עיר אויב זרה במצב מלחמה, מאיימת ומפתה . בעבודה עם רותי דר, המעצבת, יצרנו תמונה של כיכר ביירותית מוקפת בתים שקירותיהם מחוררים בצלקות של קליעים ופגזים ( תמונות שאני זוכר מילדותי מהריסות שרידי מלחמת השחרור בשטח שבין תל אביב ליפו ) . התשבץ הלך ונפתר . את המוזיקה כתב קובי אוז . מוזיקה ערבית נהדרת . הדוכס הופיע כמושל צבאי ערבי בכאפייה משובצת אדום-לבן ( אלי דנקר ) , המשר...
אל הספר