חג הסנדלרים

מנהל אומנותי ל התיאארו הבאמרי — לללייליעמ 141 "לעניין הפתיחה החגיגית של בית הבימה המחודש נותר רק לומר שאחרי דברי פתיחה נרגשים ומעמד לאומי מכובד, עלה המסך על מחזהו המיובש של תומס דקר, מחזה מיושן ומשעמם, הצגה איטית ומייגעת . . . אבל כל זה בשביל מה ? אלוהי הסוליה יודע . הצגה אטית ומשעממת" ( ״דבר״, 1970 . 4 . 6 ) . טקס פתיחת האולם המשופץ של הבימה אז הפך לחוכא ואטלולא מהדהדת שבצדה לקח . לא לפתוח אולם חדש עם הצגה . בשנת 1977 התבקשתי, בתור במאי בית, לביים טקס לכבוד 60 שנה להבימה, ועשור לאחר מכן, כמנהל אומנותי, את הטקס לכבוד 70 שנה להבימה . בעקבות הלקח שנצרב מ"חג הסנדלרים" ההוא, וכדי למנוע הטלת אחריות על כתפיה של הצגת תיאטרון חדשה, יזמתי פטנט עוקף : ערב הצדעה של אומנויות הבמה בישראל לתיאטרון הבימה בשנתו ה- 70 . החגיגה כללה, בין השאר, מופע של להקת בת שבע, קטעי הצגות מכל תיאטראות ישראל, ואפילו התזמורת הפילהרמונית בהרכב מלא, בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין, ניגנה על בימת הבימה ( באותה הזדמנות היתה לי הזכות להגיש מגבת לבנה למנצח והמלחין הנערץ לספוג בה את זיעתו, בין קטע לקטע . . . ) . כשמשכן הקאמרי החד...  אל הספר