סיפורי התיאטרון שלי 120 להנהיג הפקה שתיווצר בחדר החזרות, עם עשרה שחקנים, חציים יהודים וחציים פלסטינים . בתהליך יצירה של אימפרוביזציות וכתיבה שנמשך חצי שנה, נוצרה ההצגה "פלונטר" . בשנת 2005 המקום היחיד במזרח התיכון, שהתקיים בו משא ומתן בין ישראלים לפלסטינים, היה אולם החזרות של הקאמרי ( האפשרות להיכנס להרפתקה יקרה זו נוצרה בזכות "קרן קנדי" האנגלית, ששמה לה למטרה לקדם דו-קיום יהודי- ערבי בישראל, פרי חיזור ושכנוע של נועם ושלי, שנמשך שנה ארוכה ) . ההצגה "פלונטר" הפכה לאירוע אומנותי ופוליטי והוזמנה להופיע, בין השאר, בלונדון בתיאטרון ה-"ברביקאן" ובברלין בתיאטרון ה"שאובינה" . אך גולת הכותרת היתה הקו-פרודוקציה שרקמנו עם התיאטרון של רמאללה, בניהולו של ג'ורג' איברהים . הימים, ראשית שנת 2000 , ימי שיתוף הפעולה השוטף בין ישראל לאוטונומיה הפלסטינית, כשברקע שיחות השלום . הרעיון היה לעבד לבמה את יצירתו של אחד מגדולי הסופרים הפלסטינים, אליאס ח'ורי, "שער השמש" ( "באב אלשאמס" ) . הספר "שער השמש" כתוב באירוניה עצמית, בהומור ובחוכמה על אירועי הנכבה ב- 1948 , מנקודת מבט פלסטינית . המחשבה מאחורי הפקת מחזה זה...
אל הספר