סיפורי התיאטרון שלי 78 לוי, אבנר חזקיהו, יצחק חזקיה, נתן כוגן, אייל גפן, דני מוג'ה ואחרים . אורי הציע לי לעבוד עם אחד התפאורנים הבולטים ב- Royal Shakespeare Company , כריסטופר מורלי . שהיתי בלונדון חודש ( על חשבוני ) ועבדתי יום-יום לצדו של כריס, תיכננו תפאורה שמאוד אהבתי, יכולתי לדמיין את ההצגה קמה לתחייה ומתבייתת בתוכה . חזרתי ארצה מאושר עם מודל התפאורה שעורר התלהבות והתפעלות אצל כל מי שראה אותו . שבועיים לפני תחילת החזרות, טלפון מאורי עופר : "עשינו עם המחלקה הטכנית הערכה תקציבית של עלות ייצור התפאורה . עלות הייצור ל'נשי וינדזור' זהה לתקציב בניית התפאורות לכל שש ההצגות המתוכננות העונה . לא נוכל לעשות את ההצגה עם התפאורה הזאת . " עמדתי בפני דילמה קשה . מתוך נאמנות והערכה לעופר, לקחתי על עצמי הרפתקה שמעולם לא התנסיתי בה קודם . נשארתי בלי קונספציה ואמרתי לעצמי שנצא מתוך המצב הקשה הזה — החלטתי לספר את סיפור המחזה כאילו הוא מתרחש בחזרה בתיאטרון, בלי להשלים תלבושות ותפאורה . לדוגמה, הכרס של פלסטף תהיה "פדינג" חשוף, הדרך המקובלת בתיאטרון להשמין שחקן רזה או להכניס שחקנית להיריון : כרית המונחת...
אל הספר