סיפורי התיאטרון שלי 68 אבל העתיד הוכיח שאין מקום לנדרים בתיאטרון . מאז ביימתי את נסים בכמה תפקידים, ושנינו חלקנו שמחת יצירה משותפת : מלווליו ב"לילה השנים-עשר", גאייב ב"גן הדובדבנים" ועוד . ב"מי תהום" של הלל מיטלפונקט שוב התעורר בינינו קונפליקט . נסים היה מיועד לתפקיד אלברט . הלל ואני החלטנו שבחודש הראשון של החזרות נעשה אימפרוביזציות על הסצנות, הלל ישב בכל החזרות, ובמידת הצורך שב וכתב את התמונה מחדש . סוג זה של אימפרוביזציות נקרא Paraphrasing the Scene . השיטה בנויה על כך שכאשר ניגשים לתמונה, ראשית מנתחים אותה בכלי הניתוח של סטניסלבסקי ושואלים את השאלות על כל אחת מהדמויות : מה "מטרת-העל" של הדמות ? מה ה"מטרה" של הדמות בתמונה עצמה ? מהם ה"אמצעים" שהדמות נוקטת כדי להשיג את המטרה ? מהו "המכשול הפנימי", כלומר מה בתוך הדמות עוצר אותה מלהשיג את מטרתה ? מהו "המכשול החיצוני" שעוצר את הדמות מלהשיג את מטרתה ? אחרי ניתוח מקבילית הכוחות של התמונה השחקנים מניחים בצד את הטקסט הכתוב ומאלתרים בלשונם שלהם את התמונה . בהשראת האימפרוביזציה המחזאי שב לשולחן הכתיבה, מחדד ומעשיר את הדיאלוג . עזיקרי הודיע שאי...
אל הספר