על ההגמוניה 139 גדולים, והחברה עדיין הייתה, אם אפשר לומר כך, במצב צבירה נוזלי מבחינות רבות : פיגור גדול של האזורים הכפריים ומונופול כמעט מוחלט של התפקוד הפוליטי – ממלכתי בידי ערים מעטות, ואפילו בעיר אחת בלבד ) פריז, במקרה של צרפת ( , מנגנון ממשלתי שיחסית לא היה מפותח ויתר אוטונומיה של החברה האזרחית בפעילות הממשלתית, מערך מסוים של הכוחות הצבאיים והחימוש הלאומי, מידה גדולה יותר של אוטונומיה של הכלכלות הלאומיות ביחסיהן עם השוק העולמי וכדומה . בתקופה שלאחר ,1870 עם ההתפשטות הקולוניאלית האירופית, כל הרכיבים הללו השתנו . מערכת קשרי הגומלין הארגוניים של המדינה, הן הפנימית והן הבינלאומית, הפכה למורכבת וגדולה יותר, והמונח של ,1848 קרי "המהפכה המתמדת", זוכה לפיתוח במסגרת מדע המדינה ואף מפנה את מקומו למונח "ההגמוניה האזרחית" . כך אירע בתחום תורת הפוליטיקה מה שאירע בתחום התורה הצבאית : המלחמה הניידת הפכה יותר ויותר למלחמת חפירות, וניתן לומר כי מדינה מנצחת במלחמה, ככל שהיא מיטיבה להכין אותה לפרטי פרטים ובמומחיות בתקופה של שלום . המבנה האיתן של הדמוקרטיות המודרניות, הן כארגונים ממשלתיים והן כמכלול ש...
אל הספר