אנטוניו גרמשי 78 יחד את כוח האדם המתמחה בטכניקה הפוליטית עם המתמחים בסוגיות המעשיות של ניהול הפעילות הפרקטית היסודית של החברות הלאומיות המודרניות הגדולות והמורכבות . כל ניסיון להשפיע מבחוץ על הנטייה הזאת אינו מביא אלא למיני הטפות מוסרניות והתלוננות רטורית . בשלב זה עולה הסוגיה שעניינה שינוי אופן הכשרתן של עתודות כוח האדם הטכניות – פוליטיות, שילוב תרבותן לפי האילוצים החדשים של החברה ופיתוח סוגים חדשים של פקידי שירות ציבורי בעלי התמחויות, שבאופן קולקטיבי הם משלימים את פעילותם של מקבלי ההחלטות . הסוג המסורתי של "המנהיג" הפוליטי, שהוכשר אך ורק לתפקד במישור המשפטי – פורמלי, הופך לאנכרוניסטי ומהווה סכנה לחיי המדינה . מנהיג הציבור חייב להיות בעל מידה מינימלית של תרבות טכנית כללית המאפשרת לו — גם אם אינו מסוגל "ליצור" באופן אוטונומי את הפתרון הנכון — לדעת לבחור מבין הצעות הפתרון השונות שמציעים לו המומחים את ההצעה הנכונה מנקודת המבט "הסינתטית" של הטכניקה הפוליטית . קולקטיב כזה של מקבלי החלטות, המנסה לסגל לעצמו כשירויות טכניות הכרחיות כדי לפעול בצורה ריאליסטית, תיארתי במקום אחר, ושם דיברתי על או...
אל הספר