דוד ילין: לדמותו של בן הקהילה האשכנזית ובן הארץ

דוד ילין : לדמותו של בן הקהילה האשכנזית ובן הארץ 133 אני סבור כי בעניין זה, כמו בסוגיית מלחמת השפות, יש לבחון את עמדתו של ילין על רקע זהותו הקהילתית, ולא כביטוי לאישיות פשרנית . פרשנות זו מקבלת משנה תוקף מעיון בגישתו בסוגיית הייצוג של הספרדים בהנהגת המוסדות הלאומיים . במשך מאות שנים היה שמור לקהילה הספרדית שבראשה עמד החכם באשי מעמד בכורה בהנהגת יהודי ירושלים, אך לאחר מלחמת העולם, עם הגעת ועד הצירים והקמת המוסדות הלאומיים, נחלש מעמדה הפוליטי של העדה . הספרדים ציפו לייצוג מכובד 89 איזו עמדה נקט ילין בהנהגה החדשה, ובייחוד תבעו נציג משלהם בהנהלה הציונית . בעימות זה ? במחלוקת בעניין זכות הבחירה לנשים ניכרת פעילותו לטובת הכללת החרדים בכנסת ישראל, אפילו במחיר ויתור על עקרונות דמוקרטיים, בסוגיה של ייצוג הספרדים הוא פעל בעיקר כבורר . הוא כיהן כיושב ראש ועדה שהוקמה בעקבות הרגשת הקיפוח של הספרדים . בוועדה היו חמישה חברים מפלגים שונים ביישוב, ועבודתה כוּונה בעיקר 90 ילין לא יצא מגדרו לטהר את האווירה וללכד את הכוחות בלי לברר את פרטי התלונות . כדי לפתור את המשבר והתבטא בציניות ואולי אף בלגלוג-מה בנו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב