ההסתדרות, הממשלה והמיעוט הערבי בישראל בשנות הממשל הצבאי

עודד מארק 66 ובין הממשלה התאפיינה מצד אחד בשיתוף פעולה ובתיאום, שמטרתם חיזוק כל אחד מהמוסדות והמפלגה השולטת בשניהם — מפא״י . מצד אחר היא התאפיינה במאבק ביניהן, 22 במאמר אראה שדינמיקה קורפורטיסטית שכן כל צד ניסה לחזק את האוטונומיה שלו . זו התקיימה גם בהקשר של מדיניות המוסדות בנוגע לאוכלוסייה הערבית-פלסטינית . ההיבט האחר הוא ניתוח המניעים של ההסתדרות . בתור ארגון עובדים מרכזי במערכת קורפורטיסטית, ההסתדרות הונעה מן הרצון להגדיל את מספר החברים בה כדי לשפר את יכולות המיקוח, וכדי לשמור על המבנה של שוק העבודה באמצעות מניעת העסקה של 23 נוסף על כך, ההסתדרות הייתה נתונה להשפעה מצד קבוצות לחץ עובדים לא מאורגנים . 24 מובן ששני ההיבטים פנים-ארגוניות, ששאפו להגביר את האוטונומיה הפריפריאלית שלהן . אלה לא באו לידי ביטוי בכל צעד או החלטה של כל פעיל הסתדרות בנוגע לערבים-פלסטינים בישראל, אך זיהוי שלהם חשוב בהבנת מדיניות ההסתדרות שאתאר במאמר . אין זו הפעם הראשונה שגישות של יחסי עבודה, ובייחוד הדגם הקורפורטיסטי, משרתות לניתוח מדיניות ההסתדרות בנוגע לאוכלוסייה הערבית-פלסטינית . מחקריו של מיכאל שלו, המשמשים ...  אל הספר