290 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל שעיבדו את אדמותיהם בגב ההר, מהרועים החיים בספר המדבר, מהנודדים למחצה שרעו עדרי צאן בחורף ובאביב ברמת המדבר ומהסרקינים שוכני רמת המדבר . גם כיום, צמחי הבר הם מרכיב חשוב בתזונת הערבים הפלאחים היושבים בגב ההר וספר המדבר, והבדווים במדבר . אומנם מהמקורות אנו לומדים על קשרים ועל מעורבות של הנזירים בחיי הקהילה של סביבתם הכפרית ( כפרים וחוות ) והנוודית ( אתרי חניה ומכלאות ) בתחומי הכנסת אורחים וצדקה . ברם, הנזירים והמקומיים לא התערבו זה בזה, כפי שעולה מאי הימצאותו של עירוב בין שמות שמיים לשמות יווניים או לטיניים, 133 בניגוד לכתובות בנגב, שבהן מופיעים שמות שמקורם בשפות אתניות שונות . ממקורות הנזירים עולים דגמים ספרותיים החוזרים על עצמם על נזיר קדוש שהציל וריפא בעזרת כוחותיו העל-אנושיים את ראש הכפר ואת בנו או את ראש השבט הסרקיני ואת בנו, ובעקבות הנס התנצרו תושבי הכפר או בני השבט סרקיני . נראה שבפועל, התהליכים היו שונים . תהליכי התנצרות כפריים מקומיים או נוודים סרקינים לא היו על בסיס אמוני אלא תכליתי ומעשי — שיפור מקורות המחיה . ישנו קושי בקביעת הזיקה בין החקלאות ל...
אל הספר