גידול בקר

106 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל עצמות בעלי החיים באתר, יושבי המקום עסקו בחקלאות מואצת, שכן החריש 17 אהרון ששון חקר את הממצא הזואו-ארכיאולוגי בתקופות זקוק בעיקר לבקר . הברונזה והברזל ( התקופות הכנענית והישראלית ) בתל באר שבע, אשר בו אקלים מדברי, וטען שכאשר שיעור עצמות הבקר הוא % 5 ומעלה, תושבי האתר עסקו 18 בחקלאות מואצת מדברית . בתקופה הרומית ( תקופת המשנה והתלמוד ) בארץ ישראל לא גידלו בקר בקנה מידה מסחרי, שכן ברוב מקורות חז"ל מוזכרות בהמה אחת או שתיים לאיכר . הוא 19 כך למשל שונה התנא כמה הלכות הקשורות למקראות החזיקן לחרישה ולדישה . 20 שבהם מוזכרים השור או החמור, או שניהם גם יחד, לעניין איסור חרישה בכלאיים . בין השאר, על סמך הפסוק במקרא "לא תחרֹש בשור ובחמֹר יחדו" ( דברים כב, י ) 21 כלומר בדבר דנו חז"ל : "למה נאמר שור או חמור ? אלא שדִבר הכתוב בהווה", הרגיל, שכן החרישה בשור או בפרה נמשכת והולכת מתקופת המקרא עד תקופת המשנה והתלמוד ואף לאחריה, בחקלאות המסורתית הערבית בארץ ישראל עד ראשית המאה העשרים . כך טבעו חז"ל מטבעות לשון כגון "לעולם ישים אדם 22 או "אשרי מי ששם עצמו את עצמו על דברי תור...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן