ג. דעת רמ"פ על נשיא המדינה

189 רמ״פ וחכמי דורו : עיון הלכתי משווה כהן שמעמדו של הנשיא מעל זה של הרשות השופטת . תשובתו של רמ"פ מבקשת לאשש את הזווית ההלכתית של הכרעתו של כהן, ומציגה את תפיסתו ההלכתית החדשנית ביחס 12 למדינת ישראל ולחוקיה . יש שראו בה תקדים חשוב להגדרת תפקיד הנשיא . אחרי סקירה מקיפה של מושג ה"נשיא" בתולדות ישראל ובספרות חז"ל, וכן אחרי בירור מקיף של ההבדל היסודי בין החובה לכבד את המלך לחובה לכבד את הנשיא, הציג 13 רמ"פ עמדה אמביוולנטית באשר לחובת כבוד הנשיא לפי הגדרותיו החז"ליות : . . . משרת נשיא הסנהדרין לא היתה דומה ביציבותה ובכבודה לרוממותו של שלטון המלך . אבל מצד שני נראה שעמדת הכבוד של נשיא הסנהדרין בצבור היתה מבחינה מסוימת דומה לעמדת הכבוד של המלך . רמ"פ הולך ומרחיב על אודות התפתחות המושג "נשיא" לאחר תקופת חז"ל, ובפרט בימי הביניים, כדמות ייצוגית מורמת מעם שיש בידיה אחריות על קהילות גדולות מישראל . אולם את נשיא המדינה הוא בוחר להגדיר שלא על סמך ההגדרות המקובלות שהיו בעבר 14 לנשיא, כי אם כמקבילה מוחלטת לזו של המלך ההיסטורי בדברי ימי עמנו . כך בלשונו : במדינות דמוקרטיות שבימינו אין בין המלך לנשיא א...  אל הספר