187 רמ״פ וחכמי דורו : עיון הלכתי משווה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה . וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל . דבריו של הראי"ה קוק הפכו להיות נכס צאן ברזל של הפסיקה ההלכתית בעלת 7 האוריינטציה הציונית עם קום המדינה, והם צוטטו אין-ספור פעמים בידי פוסקי הדור . אולם, קשה להעריך מקריאת דברי הראי"ה האם ניתן לגזור מכך גם על מעמד הלכתי לישות טקסית, כדוגמת זו של נשיא המדינה, שסמכויותיה מצומצמות למדי . הראשון לעסוק בסוגיה זו, זמן קצר אחרי קום המדינה, אם כי בדרך אגב, היה הר"ש 8 ישראלי, בשני מאמרים שפרסם בביטאון שבעריכתו, ״התורה והמדינה״ . במאמרים אלה, ולאור הוראתו ההלכתית של הראי"ה קוק, נישל הר"ש ישראלי, הלכה למעשה, את נשיא מדינת ישראל מכל מעמד הלכתי ממשי, וביכר להעניק את המעמד המלוכני שעליו דיבר הראי"ה קוק לגופים הביצועיים של המדינה, קרי לראש הממשלה ולשריו, ולגופים האחרים שפועלים מסמכותם ושבכוחם ואחריותם לבצע פעולות ממשיות של ניהול ...
אל הספר