מקנה אברם לאברהם דבלמש 146 מקצת החלוקות דומות כמעט בכל פרטיהן לחלוקות בחיבורו של תומס . ניכר ניסיון למצוא מקבילות בין הלשונות ( הלטינית והעברית ) ולהחיל עקרונות של הדקדוק הלטיני על השפה העברית ( למשל אותיות השימוש כתחליף ליחסות ) . מבנים תמוהים לכאורה ב מקנה אברם עשויים להעיד על ניסיון לכפות מבנים טבעיים בלטינית על השפה העברית . היחס המרכזי בתורתו של דבלמש הוא היחס מוגבל – מגביל . הוא שווה ליחס terminans – dependens בהרכבה הנודדת ( הטרנזיטיבית ) , אך הוא מנוגד לו בהרכבה הבודדת ( האינטרנזיטיבית ) . דוגמות אחדות דומות דמיון רב לדוגמות בחיבורו של תומס ( לעיתים שם מהתרבות הקלסית מומר בשם מקראי, ובפרט בשם המחבר ) . שער ההרכבה והשימוש ב מקנה אברם ממזג חומר תאורטי מחֵלק התחביר בחיבורו של תומס מארפורט עם חומר מחֵלק האטימולוגיה . לעיתים אין פירוט של סוגי ההרכבה, אך פירוט דרכי השימוש משמש תחליף חלקי . אומנם בהגדרת ההרכבה ( במובן הצר ) הדרישה היא לשני מרכיבים בדיוק, אך בפועַל הדיון סוטה פעמים רבות ועוסק ביחידות גדולות יותר, כלומר בהרכבה במובן הרחב . לעיתים אפשר לפתור אי-בהירויות...
אל הספר