מכפרת המקדש לכפרת הקהל 304 למילואים, יום חנוכת המשכן שבשיאו ירדה השכינה והופיעה לעיני ישראל ( ויקרא ט, כד ) . כך הם גם ביארו את מחלוקת הצדוקים והחכמים באשר למקום הקטרת הקטורת . לטענתם, חכמים דרשו שיש להקטיר את הקטורת בפנים משום שראו בה כלי להורדת השכינה ורצו להעצים את כוחה, ואילו הצדוקים שדרשו שיש להקטיר את הקטורת בחוץ ורק אז להיכנס לקודש הקודשים, ניסו להמעיט בחשיבותה . נאה וקנוהל 10 המשיכו וטענו שמחלוקת זו קשורה בקשר ישיר לתפיסות חלוקות בין מגילת המקדש והמקורות התנאיים באשר לתפקיד הזאות הדם : על פי חכמים יום הכיפורים משמש כיום חניכה שנתי של המשכן באמצעות הזאות הדם המכפרות על המשכן ובאמצעות הקטורת המביאה לידי גילוי שכינה מחודש . לעומת זאת, ממגילת המקדש עולה שיום הכיפורים משמש בעיקר כיום כפרה על הקהל והזאות הדם נועדו לכפר על העדה ולא 11 ולכן גם מעשה הקטורת אינו תופס מקום מרכזי בספרות זו . עוד טענו על המשכן נאה וקנוהל שהעצמת תפקידה של הקטורת דחקה והמעיטה את חשיבותם של הזאות 1 הדם בספרות חז״ל, ומעתה עבודת הקטורת עומדת במרכז היום . אולם לאור מחקרי אודות דרכי הכפרה ביום הכיפורים ותפקידם אני...
אל הספר