4.1.3. מניין ההזאות

מכפרת המקדש לכפרת הקהל 140 59 58 גורסים בברייתא כך שהמשנה היא כשיטת רבי מאירבעניין זה : רבים מכתבי היד והדעה הנוספת ( ״שתים ואחת״ ) היא כשיטת רבי יהודה, בהתאם לנוסח התוספתא 60 מופיע להפך : שיטת המשנה היא כשיטת רבי יהודה בכת״י וינה . אולם במספר כת״י ואילו רבי מאיר הוא זה שחולק . בכת״י מינכן 6 אף מופיע לפני ציטוט הברייתא ״מתניתין מני רבי יהודה היא״ . נראה שקשה לשחזר את הגרסה המקורית של נוסח התוספתא והברייתות שבבבלי : האם לפנינו נוסח אחד מקורי שהשתבש ביתר המקורות או שמא זוהי דוגמה לשתי מסורות, באשר למחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה 61 ושיטותיהם, שרווחו בבית המדרש התנאי . בין כך ובין כך, יש לדון בשאלה מדוע יש צורך במניין ההזאות ? האם המניין נועד לוודא שהכהן אינו טועה במספר ההזאות הנדרשות ? נדמה שהרושם העולה מקריאת המשנה הוא שיש כאן עניין נוסף : יושם לב שסגנון המשנה הוא טקסי ורשמי : ״וכך היה מונה [ . . . ] ״ . המשנה אף חוזרת על תיאור זה בהמשך, במשנה ה ובמשנה ו, בתיאור 6 הביטוי הזאות דם השעיר בקודש הקודשים ובתיאור הזאות דם הפר והשעיר בהיכל . ״וכך היה [ . . . ] ״ מופיע גם בהקשר נוסף במסכת כפורים, ב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן