מכפרת המקדש לכפרת הקהל 7 58 נדמה עֹלָתוֹוְאֶת עֹלַת הָעָם״ . אם כך הרי שהטבילה קשורה למעבר בין העבודות . שקשה להכריע בהתלבטות זו, באשר לעומד בבסיס שיטתו של רבי יהודה . הדרשה ממשיכה ומביאה את שיטת רבי : ר׳ אומר : וכי מיכן אני למד ? והלא כבר נא׳ ״בגדי קודש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם״ ( ויקרא טז, ד ) מלמד שהמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן, מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה . חמש עבודות הן : עושה תמיד שלשחר בבגדי זהב, ועבודות היום בבגדי לבן, ויצא ועשה את אילו ואיל העם ואת שבעת כבשים בבגדי זהב, ונכנס והוציא את הכף ואת המחתה בבגד לבן ועושה תמיד שלבין 59 ״בגדי קודש״ ״ורחץ במים את בשרו ולבשם״ הערבים בבגדי זהב . ואומר : מלמד שהמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן, מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה . אם כן למה נא׳ ״ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו״ ? הא אינו מדבר אילא בקידוש ידיים ורגליים . רבי, הנסמך על פסוק ד, מציין לדגש של התורה במילים ״בִּגְדֵי קֹדֶשׁהֵם״ כנימוק לצורך 60 ומסיק ״מלמד שהמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן, מבגדי לבן לבגדי זהב טעון בטבילה 61 על פסוק ד : טבילה״ . כך מופיע גם בדרשה סתמית בספרא אחרי מות מנ...
אל הספר