86 פרק שלישי של ערכים ( הון פיננסי ) . הקריאה באוב "המכפילים" של המניות והקינות על "הבועות" בבורסה מתחילות מכאן . זאת גם ההמצאה הגדולה של הפנקסן האומלל לבואזיה : החתירה הטבעית לאיזון שבין העולם הריאלי לבין העולם המוניטרי – אותו מאזן שבו מוצג, מצד אחד, הגידול ביחידות החומר הריאלי – ומולו, הגידול בערכי החליפין ( או הערכים הנומינליים ) . שהרי, לא תיתכן גנבת דעת מאזנית או בועה בורסאית, או הונאה חשבונית : משום שתוספת אנרגיה ( רווח פיננסי ) לא יכולה להיות מופקת ללא תוספת חומר ( השקעות ריאליות ) . דוד ריקרדו כתב בספרו, שמחיר המוצרים והשירותים – כלומר הערך של הרכוש – הינו פרופורציונלי לזמן העבודה שהוצא על ייצור המוצרים והשירותים הללו . בדרך זאת, טען ריקרדו, העבודה לא רק יוצרת דברים פרטיים מן הטבע הכללי ( כדברי ג'ון לוק ) , אלא גם קובעת כמותית את ערכם של הדברים, ומכאן – היא בסופו של דבר קובעת את היחסים של חלוקת ההכנסות בחברה . כלומר, בחברה האזרחית הליברלית, העבודה היא המפתח לחלוקת ההכנסות . לא המעמד, לא הגורל ולא מעשי נסים . זה היה אחד הספרים השיטתיים הראשונים במדע החדש . הוא התפרסם ב- 1821 ושמ...
אל הספר