יב. פתחי חטפין - עיון ברבדים הקדומים של הניקוד

יב . פתחי חטפין : עיון ברבדים הקדומים של הניקוד | 69 וזולתו אינם חלוקים כלל . השינויים משני סוגים הם אפוא : שינויים ב ת ו ך הטברנית, ושינויים מ חוץ לטברנית המקובלת אל תוכה . השינויים מן הסוג השני הם ייחודו של כתב-היד והם נושא דיוננו זה . מבחינת מהותם של שינויים אלו ניתן לדלות מהם אינפורמַציה גם בתחום ההגייה וגם בתחום שיטת הסימון . כאן בדעתי להצביע על תופעה אחת – זרוּת של סימון שתוצאותיה בתחום ההגייה : סימון יוצא דופן של חטפים . יש בכ״י ל היקרויות רבות של סימון מיוחד במינו של חטפים, סימון החורג מן הנורמה של הניקוד הטברני . נקדים ונֹאמר, כי במסכת השגיאות וטעויות-הסופר המצויות למכביר בכתבי-יד שלַמקרא, ואפילו במשובחים ובעתיקים שבהם – ואל לנו לשכוח זאת ולייחס לסופרים בימי קדם תכונות על-אנושיות – לא נדירה התופעה של החלפת סימנים דומים זה בזה, דומים גראפית או דומים פונֶטית . מבין אלה העיר ייבין על קבוצת חילופים בין פתח, חטף- ונמצאו בכ״י ל כל 6 האפשרויות של חילוף בין שלושת הסימנים האלה : פתח ושווא . ( מ״א כ, יג ) ; הְֽמִיָּמֶיךָ ( איוב לח, . שווא במקום חטף-פתח, בין שיש עִמו געיה : הְֽרָאִיתָ 6 ...  אל הספר