ה. כיצד מהדירין טקסטים קדומים בחכמת הלשון?

9 | שער ראשון : חכמת הלשון בימי-הביניים ( בלשנות ומילונות ) אף שאין ענייננו כאן בשאלה הרחבה של ההדרת טקסטים באופן כללי, ופטורים אנו מלדון, למשל, בַמיוחד לטקסטים של נוסח המקרא או בַמיוחד לטקסטים של לשון חכמים, ואנו מצמצמים את דיוננו רק לטקסטים בחכמת הלשון, אף-על-פי-כן אין אנו פטורים מלהזכיר את הגורמים שהשפיעו על ביקורת הנוסח בעברית בכללותה . דבריי מכוּונים למהפכה הגדולה שחלה בראשית המאה העשרים בהעמדת נוסח המקרא העברי ; במעבר מן השיטה האֶקלֶקטית המבוססת על מקורות שונים, על כתבי-יד ועל שיקול דעת גם יחד, אל השיטה הדיפלומטית המבססת מהדורות של מקרא על טופס אחד, יוקרתי ומשובח, ולפיכך מועדף . מהפכה זו קשורה בשמו של פאול קאלה, שהעמיד לראשונה מהדורה של נוסח המקרא העברי על כתב-יד אחד, הוא כתב-יד לנינגראד B19 a מכאן ואילך, גם בעטיו של מפעל זה, הולך הביקוש אחר כתבי-יד משובחים ( = כ״י ל ) . ומתעצם ועִמו השאיפה להעמיד טקסטים לא-אֶקלֶקטיים . מהפכה זו נתנה אותותיה, אולי מבלי מֵשׂים, גם בטיפול בטקסטים של לשון חכמים, שחומרי המקורות לה רבו ונתעצמו במאוד עם חשיפת אוצרות הגניזה של קהיר . הוויכוחים בין מצדדי...  אל הספר