4 קולקטיב

פציפיזם והתנגדות 203 את הפנייה אל אומות העולם כחלק מהמאבק להכרה של הקהילה השחורה ניתן לחשוב בהקבלה עדינה למונח שבו עשיתי שימוש בדיוני בפאנון - הוא מושג ״התיקוף ההוליסטי״ . אצל פאנון, טענתי, התיקוף ההוליסטי לסובייקטיביות של המתנגדים מתאפשר על ידי השתתפות בהתנגדות האלימה . כאן, לעומת זאת, ניתן לחשוב את כוונת הפנייה לאו"ם כמוצא לא ‑‑ אלים לתיקוף אנושיותם של חברי הקהילה השחורה בארצות הברית במסגרת המאבק להכרה . מוצא זה הוא הוליסטי, ראשית מכיוון שהוא טומן בחובו את בקשת ההכרה מקרב העמים הלא‑‑לבנים המדוכאים מתוך סולידריות גזעית . שנית, מוצא זה הוא הוליסטי מכיוון שהוא אינו כולל פנייה אל הממשל האמריקאי . קודם לכן כתבתי כי בשלב זה של תקופת פעילותו השנייה עיסוקו של מלקולם בסוגיית האלימות מתמצה לכדי אלמנט רטורי בעיקרו . זאת בשל העובדה שהוא מעלה דרך שונה, מתוחכמת ולא אלימה להשגת מטרותיו . אף על פי כן ראוי לציין שב״מהפכה השחורה״ מלקולם מתאים את האיום 335 אך לצד באלימות לסוגיית הקולקטיב הגזעי הכלל עולמי . זאת מלקולם מציע גם מוצא אחר, קונקרטי יותר . זהו מוצא שאינו מערב את הבאת הסוגיה האפרו‑‑אמריקאית לא...  אל הספר
רסלינג