16 דוד קיטרון ה – 20 ואילך . מושגי המפתח של הוגים אלה — המטריצה האמפתית, זולתעצמי, צורכי השיקוף וההאדרה, העצמי האמיתי והכוזב, מרחב המעבר, משוקעות אימהית ראשונית ועוד — מקבלים במהלך הקריאה בספר עוד ועוד משמעויות והיבטים, הפותחים בפני הקורא אפשרויות רבות לחשוב עליהם וליישם אותם בטיפול . במובן זה, ספר זה הוא חגיגה של ממש עבור כל מי שהוגים אלה אהובים עליו ועבור כל מי שרוצה להעמיק את היכרותו איתם ואת יכולתו להבין את רוחב חשיבתם ועושרה, כמו גם את דקויות העקרונות שהם ליבת המעשה הטיפולי שבו הם משוקעים . עם זאת, לא בכדי מדגיש דוד, בהקדמה לספר, שהוא אינו מגדיר עצמו כמטפל קוהוטיאני או ויניקוטיאני, ואף לא "ויניקוהוטיאני", שכן דומה שנכון יותר לומר כי מסגרת ההתייחסות של הספר הזה היא הפסיכואנליזה עצמה, כגוף ידע ועשייה, לזרמיה השונים, התפתחויותיה והמשעולים הרבים שבהם פסעה לאורך מאה ושלושים שנות קיומה . כך, תפיסותיהם של קוהוט וויניקוט מוצבות כמי שמשוחחות ללא הרף עם הקודמות להן, כמו אלה של פרויד, קליין, אריקסון, פרנצי ועוד, עם בני זמנם כמו ביון, באלינט, ג'ון בולבי ( Bowlby ) ומסעוד חאן ( Khan ) — נדמה ש...
אל הספר