יגאל ורדי (63): פרספקטיבה על מה שחשוב

תמי יגורי 188 הוא הופתע ממה שהופיע כשתיאר, "הייתי סטודנט צעיר בן 21 אחרי השירות הצבאי . גרתי בחדר בדירה שחלקתי עם בחור ובחורה, סטודנטים כמוני . היה חם, הזעתי . רציתי לפשוט את החולצה מעליי . במקום לפרום את הכפתורים, קרעתי את החולצה, והכפתורים התפזרו לכל עבר" . כפסיכולוג מיומן המשיך מיד לפרש את מה שתיאר, "זה הצורך שאף אחד לא יגיד לי מה לעשות . אולי תגובה אגרסיבית לדמות אם דומיננטית, אבל זה בעיקר ביטוי לחירות מוחלטת . שאף אחד לא ייתן לי ציונים, שאלמד מה שאני רוצה ואיך שאני רוצה . מרד למען החירות" . יגאל, ביקשתי, בוא נשאל מה חשוב בסיפור שסיפרת על הסרת החולצה מעליך בתנועה חדה של פרימת הכפתורים . יגאל השיב שמדובר באקט של מרד למען חופש, פעולת מחאה שמצהירה על חירות . אתה מכיר מישהו שחי למען הערך של חופש ? שאלתי . שמו של יעקב לביא, המורה לפילוסופיה שאותו העריץ, עלה מיד . למורה, הסביר, היו אמות מידה מוסריות גבוהות במיוחד, היה לו כבוד עצום כלפי הזולת . הוא ויתר על הכול, על נכסים ופרסום, על קריירה וזוגיות, הוא צרך מעט מאוד מזון, התנזר ממין . הוא חי את חייו באופן טוטלי כפילוסוף . "עבורי זו לא סגפנו...  אל הספר
רסלינג